מדריך מיגון כלי רכב מפני רחפני FPV

• בלימת הפיצוץ בחוץ: מטרת המיגון היא לשמור את גל ההדף והרסיסים מחוץ לכלי הרכב ולמנוע חדירה פנימה. לשם כך, יש להשאיר מרחק של 0.5 עד 1.0 מטר בין הרשתות לגוף הרכב/המבנה.
• מרחקי מינימום: בהתקנת מסגרות צד, יש לשמור על מרחק של לפחות 200 מ"מ מגוף הרכב.
• הגנה עילית (גגונים): גגוני מגן מעל גג הרכב או הצריח המאויש (בטנקים ורק"מים) חייבים להיות מותקנים במרחק של לפחות 1100 מ"מ מהמרכב. כדי לאפשר החלקה של חימוש המוטל מהאוויר, יש לייצר את הגגון בזווית שיפוע של 15 עד 25 מעלות ביחס לאופק.

• רשתות צד: יש להשתמש ברשתות שגודל התא שלהן הוא לפחות 75x75 מ"מ, אך לא יותר מ-80x80 מ"מ.
• רשתות גג: יש להשתמש ברשתות צפופות יותר, עם גודל תא של 50x50 מ"מ.
• שלדה ותמיכה: את המסגרות מומלץ לבנות מפרופילים או צינורות מתכת בקוטר 30x30 מ"מ, כאשר תמיכות הפלדה הנושאות את הגגונים צריכות להיות מורכבות מפרופיל בעובי של לפחות 40x40 מ"מ.

בעת התקנת המיגון יש לתת עדיפות להגנה על נקודות התורפה של הרכב:

• שמשות: חובה לכסות ברשת מתכת, לחזק ביריעות מגן או לכסות במגני עץ ופלסטיק.
• מצבר: יש לעטוף את המצבר בלוחות שריון, מגן מתכת או גומי צפוף כדי למנוע השבתה של הרכב.
• מכל דלק: חובה לכסות בחומר בלתי דליק שימנע התלקחות במקרה של פגיעת רסיס לוהט.

• מרווחי פתיחה: תושבות המיגון חייבות להיות מתוכננות כך שיאפשרו פתיחה מלאה של דלתות, חלונות ופתחי מילוט.
• יכולת השבה באש: התקנת המסגרות חייבת להשאיר חרכי ירי שיאפשרו לצוות להפעיל את נשקו האישי מתוך הרכב במקרה של מארב. התקנת המיגון אינה אמורה לפגוע ביכולת התמרון או לעכב את פינוי הרכב תחת אש.

• רכבי רפואה ולוגיסטיקה מהווים מטרות רגישות. בחניה סטטית, חובה לפרוס מעליהם "חופת הגנה" עליונה מרשתות.
• סכנת צלילה: מטיסי רחפנים נוהגים לצלול ולהיכנס מתחת לחופות. לכן, חובה להקיף את הרכב גם ברשתות היקפיות (עד לקרקע) כדי לחסום חדירה מזוויות נמוכות אל מתחת לחופה המרכזית.